מכתב תודה…
איריס שלי,
אני כותבת לך את המילים הללו ובאמת מתרגשת מבפנים. המחשבה שהמכתב הזה יכול אולי לשנות את חייהן של נשים נוספות מיד מוציאה ממני את "המיטב", כי אני ממש לא טובה "בלכתוב" אלא "בלספר."
"זה קרה בסוף הקיץ" כמו שאומר השיר, הייתה לי יום הולדת 37 והבנתי שההוא עדיין מחפש את הסוס הלבן ושאני מפספסת את הרכבת.
היה כבר אחרי חצות ומצאתי את עצמי מחפשת אינפורמציה על התהליך שאני צריכה לעבור לבד כאישה יחידנית. האמת? פרט לכמה בלוגים ופורומים, אינפורמציה אמיתית לא מצאתי וגם את מה שהיה הייתי צריכה לעבוד מאוד קשה להבין.
באחד הפורומים ראיתי המלצה עליך. ההמלצה הייתה על המדריך שלך. מייד נכנסתי לקישור ותוך שניות היו לי בערך 40 עמודים של תוכן שאת רובו לא ידעתי.
בבוקר למחרת, לאחר לילה עם מעט מאוד שינה מהתרגשות, התקשרתי אליך לשאול מה בעצם את עושה.
"אני מלווה להריון" הסברת לי, והאמת? זה כל מה שרציתי לשמוע ומייד קבענו פגישה.
אין מספיק מקום בדף על מנת לפרט איזו אישה את.
מייד בכניסתי לקליניקה שלך הרגשתי בבית, ובעיקר הרגשתי ואני עדיין מרגישה ביטחון כשאת צועדת לצידי לבנק הזרע ולבית החולים.
את מקצועית, חריפה כשצריך, אסרטיבית – יש לי עוד הרבה מה ללמוד, את קשובה, רגישה – אפילו הזלנו כמה דמעות ביחד זוכרת, את אנושית, מכילה, אוהבת ואין על החיבוק שלך!
הכלים שקיבלתי ועדיין מקבלת ממך עוזרים לי בכל תחומי החיים. הבנתי דרך השיחות שלנו והשעות הרבות ביחד, שמגיעה לי החוויה הזו ובעיקר שמגיע לי להיות אמא!
תחושת הלחץ והזמן התחלפה בתחושת אופטימיות ואפילו מעט שלווה.
יש מעט מאוד אנשים שעושים בדיוק את מה שהם נועדו לו בחיים. איריס יקרה, את בהחלט אחת כזאת. סיפרת לי שנדרת נדר שאף אישה לא תעבור טיפולים לבד ואני מודה על כל יום שניתנה לי הזכות להיכלל בקבוצת הנשים הזו.
תודה היא מילה קטנה מדי על מנת שתכיל את כל התחושות שלי!
את אלופה!
באהבה רבה,
מיכל.
*** מיכל היא היום אימא לילד ובתהליכים לקראת ההיריון השני שלה, בהצלחה אהובה 🙂
